סימון פוסטר הוא השר לפיתוח איזורי בינלאומי בממשלת בריטניה - תפקיד זוטר וחסר חשיבות. אלא שאמש בראיון טלוויזיה הוא פלט משפט ממנו משתמע כי הוא תומך במהלך מלחמתי במזרח התיכון. צ'יק צ'ק הוא הופך לחביבם של הניצים משני עברי האוקיינוס ולא שזה מעניק לו עוצמה מיותרת. להפך: הוא הופך לפיון במאבק הכוחות והאגואים שרוחש מאחורי הקלעים של כל המלחמות העולמית - נגרר בין לונדון לוושינגטון, בין ועדת משנה לתת-ועדה, כשמאחוריו צי קטן ולא ממש יעיל של יועצים ומושכים בחוטים. ממרומי חדרי הישיבות בפנטגון, מנסים השר וצוותו להשתחל למעגלי ההשפעה  ובמקביל לפתור את בעיותיהם של תושבי איזור הבוחרים שלו בחזרה בבית, באנגליה, כגון ביוב סתום וקיר מפריד בין גינות ששב וקורס כל הזמן.

בראשית היתה סדרת הטלויזיה "The Thick of It" של ה-BBC (ממנה נגזרה אצלנו הסדרה "פולישוק") ואחר כך, כמו לכל מוצר מבריק, נולד העיבוד לקולנוע- גרסת שנות האלפיים של "כן אדוני ראש הממשלה". גם כאן נבחרי הציבור הם עבדים של פקידים ויועצי תקשורת ציניים, גם כאן לאיש אין עניין במהות אלא רק בטובתו האישית, גם כאן הכרעות גורליות מוכרעות מן הסיבות הכי פחות ענייניות. הוסיפו את הדיאלוגים הזריזים והשנונים, את גישת "הזבוב על הקיר" ואת המשחק המדויק של אנסמבל שחקנים מוצלח (בריטי ואמריקאי כאחד) והרי לכם סאטירה מעולה - משעשעת ומבהילה בו זמנית.

"קומדיה מבריקה על ממשלה של תרגילי 'ספין'...סאטירה צינית על המלחמה בעירק ועל המלחמה מאחורי הקלעים של הממשל" (The Guardian)

"הקומדיה המתוחכמת של השנה" (ניו יורק טיימס)