Your browser does not support JavaScript!

נתן אקסלרוד (1905-1987)

 * מתוך הסרט העברי - פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל / נתן ויעקב גרוס

 

אחד מציוני הדרך החשובים של הקולנוע בארץ מתחיל בשנת 1925 עם עלייתו לארץ של נתן אקסלרוד. נתן אקסלרוד נולד בשנת 1905 בעיירה דוברובנה בביילורוסיה, למשפחה שרשמה את שמה בהיסטוריית המהפכות הרוסיות. בפרוץ הפוגרומים נאלצה משפחתו לברוח לפולטאבה שבאוקראינה. כבר בגיל 12 קשר קשרים עם מקרין בראינוע, ממנו קיבל קרעי סרטים והקרין אותם לקהל חבריו במוכנת קולנוע שבנה במו ידיו. בגיל 16 ניהל את מעבדת בית המרקחת המשפחתית. שם למד, כפי שהוא מספר, משהו על אופטיקה ועל צילום. בגיל 19 התחיל לצלם וארגן חוג חובבים למשחק, אך פעילותו בתנועת "החלוץ" העסיקה אותו יותר. תנועתו י.וו.ס.מ. ( נוער ציוני בלתי תלוי) דרשה ממנו להפסיק את ניסוייו הראינועיים.  

הקשר המעשי הראשון של אקסלרוד עם הראינוע  התבטא בתרגום הכתובות לאוקראינית. ב-1925 נשלח למוסקבה וראה לראשונה כיצד נראה סטודיו להפקת סרטים. בהסתמך על בקשת החוג שארגן בעירו ביקש אקסלרוד חומר גלם לסרט שתכנן להפיק לפי סיפורו של גוגול, 'היריד של סורוצ'ין'. הוא נאסר פעמיים על פעילותו הציונית ובפעם האחרונה נידון לשלוש שנות עבודת כפייה בסיביר. למזלו, הוחלף פסק-הדין (לאחר שביתת רעב) לגירוש מברית המועצות. וכך, אחרי חודשיים מאסר, שוחרר אקסלרוד ועזב את ברה"מ באופן חוקי.

את פעילותו הקולנועית בארץ החל אקסלרוד במושבה רחובות. הוא הצטרף לקבוצת "השחר" להכשרה מתוך כוונה להיות צלם, ושם אף כתב את תסריטו הראשון 'החלוץ'. כחצי שנה הסתובב אקסלרוד עם הסיפור בראש, וניסה לשכנע את חבריו להכשרה (ביניהם אלכסנדר פן שנועד לשמש כבמאי), להצטרף להרפתקה. אך היו חסרים כמה דברים עיקריים: לא הייתה מצלמה, לא היית המעבדה, ולא היה כסף... למזלו נחלץ לעזרתו קרוב משפחה, ירושלים סגל - חלוץ תרגום הסרטים.

 

ירושלים סגל, ראה שהסרט בולע את הכסף, השיג עבודות נוספות: צילום כותרות לתרגום, סרטוני תעודה קצרים על חג הפורים והבאת הביכורים, שהוקרנו כיומנים בבתי הראינוע. הקואופרטיב שהוקם להפקת 'החלוץ', שכלל גם את אלכסנדר פן, נתפרק. ירושלים סגל ואקסלרוד הקימו מעין שותפות במימונו של סגל - "מולדת". "מולדת" עסקה בהפקת סרטוני פרסום ובייחוד יומני ראינוע. לצד היומנים - אשר כיסו אירועים שוטפים כמו עדלידות, תהלוכות ביכורים, ביקורי אורחים, הקמת יישובים חדשים, עלייה וכו', - החברה התפרנסה מסרטי פרסומות. "מולדת" הפיקה גם כמה סרטים דוקומנטריים, כמו הנחת צינור הנפט קיקוק חיפה, הקמת תל-מונד, יריית אבן הפינה לעיר נתניה וכו'.. בשנת 1935, אחרי הצלחותיו של אקסלרוד בהפקת סרטים העלילתיים, הוא הופך את "יומן מולדת" ל"יומן כרמל", אשר מופיע באופן מסודר למדי מדי שבוע. בשנת 1936, רוכש "יומן כרמל" ציוד הקלטה והופך (סוף סוף) להיות יומן קולנועי מדבר.

אקסלרוד היה ללא ספק החלוץ המרכזי בתעשיית הסרט העברי. היו לו כל התכונות של חלוץ מן הימים ההם: התלהבות בלתי נדלית, רצון שלא נכנע לשום קשיים, אמצעיים מצומצמים ביותר ומידה רבה של חובבנות, שאיפשרה בתנאים הגרועים ביותר ליצור יש מאין.